שמירה על הסביבה

בספטמבר 2015 אימצו מדינות העולם, ובהן ישראל, את "אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא" של האו"ם, הכוללת 17 אתגרים שנועדו לקדם פיתוח אינטגרטיבי במסגרת צמיחה כלכלית בעולם ובישראל, תחת העיקרון – לא משאירים אף אחד מאחור. שינויי האקלים ודלדול משאבי הטבע מחייבים פעולה דחופה והסתגלות מהירה. אנו במוזיאון המדע אימצנו את 'הקוד הסביבתי' בפעילות המוזיאון עוד קודם לכן, כבר בתחילת העשור, בתכני תערוכות ואירועים, תוכניות לימודיות, פרויקטים וככלל בהתנהלות הצריכה והייצור במוזיאון, תוך העלאת המודעות לצריכה חכמה ויעילה, מִחזור והפרדה במקור.

אשכול תערוכות דרך המים פתח את העשור השלישי בחיי המוזיאון, וזאת כתולדה של משבר המים והבצורת המתמשכת באותם הימים. בשיתוף עם חברות מים מובילות וחדשניות בישראל, נאצרו, פותחו והופקו חמש תערוכות אינטראקטיביות אשר התפרסו על שטחי הפנים והחוץ של המוזיאון. התערוכות הציגו את תכונות המים, השימוש שאנו עושים בהם, ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות הקשורות בהם וכמובן את הזווית הישראלית החדשנית, כמדינה מובילה בפיתוח טכנולוגיות ל'הפקת מים', הַַתְפָּלָה, השבה, חיסכון בצריכה והובלה. התערוכות העלו את המודעות לחיסכון במים בקרב הציבור הישראלי, ושימשו כר נרחב ועשיר לפעילויות מדעיות-חינוכיות בקרב מערכת החינוך.

בשנת 2010 פעלנו עם מוזיאוני מדע באירופה כשותפים לפרויקט ACCENT, שמטרתו הייתה לעורר את המודעות הציבורית ולהגביר את המעורבות של כל אחת ואחד בנושא שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית. במסגרת הפרויקט התקיימו אירועים ופעילויות לקהלים שונים תחת הכותרת ידידותי לסביבה. סדרה של כנסים, הרצאות, מפגשי מדע לצד 'קפה-מדע' והקרנת סרטים מלווים בדיון ציבורי בנושא האקלים, היוו פלטפורמה עשירה להעלאת המודעות ולחיזוק המחויבות בקרב האזרחים, צעירים ומבוגרים כאחד, לנקוט בצעדים מעשיים אישיים שיתרמו להפחתת ההתחממות הגלובלית. בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה פיתחנו ערכה למורים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים, קיימוּת – כי הכול קשור, אשר הציגה את יחסי הגומלין המורכבים שבין האדם לבין סביבתו הטבעית והאנושית, והופצה לבתי הספר בכל הארץ בעברית ובערבית.

בשנים האחרונות מתמודד העולם עם סוגיה מערכתית קשה ומורכבת לאור גידול האוכלוסייה העולמית והאתגר שניצב לפתחנו: כיצד נאכיל את אוכלוסיית העולם בשנת 2050, עת תִּמנה יותר מ-10 מיליארד אנשים. בקיץ 2016 נפתחה במוזיאון תערוכת שדות המחר, בליווי ובתמיכה אקדמית של חוקרי הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, בשיתוף משרדי ממשלה וחברות מובילות בארץ ובעולם. התערוכה נוגעת בבעיה הסביבתית-אנושית-חברתית של בזבוז מזון, חושפת שיטות יעילות לייצור מזון וכל זאת דרך הצגת החקלאות הישראלית פורצת הדרך שמובילה פיתוחים טכנולוגיים וחקלאיים חובקי עולם.

פסטיבלי האביב של המוזיאון בשנים 2017 ו-2018 עסקו בתחומים סביבתיים. פסטיבל רק קרטון חשף בפני באי האירוע חומר גלם זה לצד טכנולוגיות מתקדמות שפותחו בשימוש בו בתחומי חיים שונים, תוך שימת דגש על החשיבות הרַבָּה במחזורו. בשנה שלאחר מכן, עוד טרם פרצה למודעות הציבורית מהפכת הפלסטיק החד-פעמי, פסטיבל פלסטיקולוג'י עסק בחומר הפלסטיק, שהפך חלק בלתי נפרד מחיינו, הן בהיבט המדעי הן בהיבט הסביבתי-אקולוגי.

בתחילת שנת 2020 עסק הפרלמנט המדעי לנוער ירושלמי בנושא משבר האקלים, ובשאלות האתיות הקשורות בו ונוגעות להתנהלותנו ביומיום. תלמידי כיתות י מ-15 בתי ספר בירושלים דנו עם מומחים בסוגיות של אנרגיה מתחדשת, תחבורה עירונית, תזונה בת-קיימא וחוכמת הקהילה, גיבשו המלצות והגישו אותן לראש העירייה ולחברי המועצה.

בהתנהלותו השוטפת של המוזיאון אנו מביאים בחשבון כל העת את הצורך לנהוג בצורה מושכלת ואחראית מהבחינה הסביבתית. המוזיאון הפסיק כל שימוש בכלים חד-פעמיים, אנו מרבים לעשות שימוש חוזר בחומרים ובאביזרים בסדנאות, בעת ייצור והפקה של תערוכה חדשה אנו עושים כל מאמץ לשלב אמות מידה סביבתיות בבחירת החומרים, ואף עם תום הצגה של תערוכה נבחנת האפשרות לתרום אותה להמשך הצגה בפריפריה כפי שנעשה בתערוכות עבר: צעצועים ופיזיקה, מדע זה כל הסיפור, מבוך לשלום ועוד.

בשנת 2020, בעקבות מגפת הקורונה, עלתה החשיבות לפעול לפתרון המשברים הגלובליים. למוזיאוני המדע תפקיד חשוב במיוחד בהעלאת המודעות ובהנעה אזרחית לפעולה. בתחילת העשור הנוכחי המוזיאון יאמץ את יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא כמדדי ביצוע מרכזיים לכל פעילותו, בדגש על: בריאות ורווחה אנושית (יעד 3), חינוך איכותי (יעד 4), שוויון מגדרי (יעד 5), חדשנות (יעד 9), צמצום אי-שוויון (יעד 10), ערים וקהילות מקיימוֹת (יעד 11), צריכה וייצור אחראיים (יעד 12), שינויי אקלים (יעד 13), שלום, צדק וחוזק המוסדות (יעד 16), שיתופי פעולה להשגת היעדים (יעד 17).