מדע רב-תחומי

מאז הרצאתו של המדען והסופר הבריטי סי-פי סנואו, ב-1959, על "שתי התרבויות", מתקיים דיון קבוע על ההשפעה של החלוקה שנוצרה בחיים האינטלקטואליים של החברה המערבית בין מדעי הטבע ומדעי הרוח. STEAM – ראשי תיבות שהוסיפו את האומנויות – ARTS לראשי התיבות המוכרים STEM: Science, Technology, Engineering, Mathematics ניסו לייצר חיבורים ביניהם. אבל, בעשור האחרון, במסמך מכונן שפרסם האיחוד האירופי Science Education for״ Responsible Citizenship״ ניתנה הגדרה חדשה של ה-A–All other subjects: למידה של מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה דרך שילוב עם תחומי דעת נוספים כבסיס לפיתוח יכולות וכישורים.

המוזיאון מחפש ללא הרף דרכים לשלב לא רק את התחומים השונים של מדעי הטבע, מדעי החברה ומדעי הרוח, ומבקש להציג גם את הקשרים הקיימים בין האומנויות למדעים באמצעות תיאטרון, מחול, פיסול, ציור, צילום ועיצוב. בשנים האחרונות הוזמנו אומנים ומעצבים ליצור עבודות העוסקות בסוגיות מדעיות וטכנולוגיות ספציפיות, ולהציגן במוזיאון. בתגובה נולדו כמה יצירות מפתיעות ומקוריות, חלקן הוצגו באופן עצמאי ואחרות שולבו בעיצוב הכללי של חללי המוזיאון.

בעשור האחרון הציג המוזיאון אומנים עכשוויים במסגרת כמה תערוכות ששולבו עם תערוכות מדעיות או הוצגו במקביל להן: תערוכת חיים אחרים, לציון 100 שנה להולדתו של אלן טיורינג, הציגה את עבודותיהם של אומנים ישראליים ובינלאומיים, שהתייחסו לחיבור ולקונפליקט שבין אדם ומכונה, בד בבד עם התערוכה "קאפצ'ה" – תערוכה מדעית שעסקה בעקרונות של מדעי המחשב. תערוכת אגרופוליס אצרה עבודות של אומנים ישראלים מתחומי האומנות הפלסטית, העיצוב והווידאו-ארט, שהתייחסו למשמעויות החברתיות והפוליטיות של החקלאות בישראל, ושולבו בין מוצגי תערוכת שדות המחר. תערוכה זו מציגה את הבסיס המדעי, המחקר העכשווי והטכנולוגיות הישראליות שעוסקים בדרכים להתמודדות עם המחסור העולמי הצפוי במזון.

האומנית ענבל הופמן הציגה את השתלת עצם – עבודת אומנות רחבת היקף העוסקת בייצוגים של אגירת ידע בדגש על בוטניקה וזואולוגיה. האומנית רקחה סביבה פיסולית המפגישה בין רוח 'חדרי הפלאות' הרנסנסיים לאוסף של חפצים יומיומיים מחוסרי הילה, מנקודת מבט מפתיעה, מסקרנת והומוריסטית, תוך הכלאה פנטסטית בין המדעי לביתי, בין הבוטני למשרדי, בין הטבעי לסינתטי.
אליאן (לוּלה) קצ'קה, שיוצרת בקרטון, יצרה פסלי ענק מורכבים אשר "מתעוררים לחיים" בעזרת תאורה והקרנות וידיאו. זאת לצד יצירת תפאורות ומבנים מרשימים בקרטון שתרמו לעיצובו של המוזיאון בפסטיבל "רק קרטון" כמו גם באירוע "רנסנס" שהתקיים לצד תערוכת "השאלות של לאונרדו".

שילוב של עבודות מייקרים בא לידי ביטוי בתערוכת "השאלות של לאונרדו". במסגרת תערוכה זו הוצגו כמה עבודות מפתיעות ומסקרנות במיוחד: המייקר גיא הדני חָבַר למוזיקאי ולמלחין שלומי שבן, ויחד הציגו את העבודה הקינטית 'הלהקה', אשר מדמה מעוף של ציפורים בליווי מוזיקה מקורית. עבודה עיצובית מרשימה נוספת, פרי יצירתו של המייקר איתמר מנדס-פלור, שהציג בעבר במוזיאון, ביטאה את מלאכות היד מתקופת הרנסנס בדמותו של דאון ענקי שנבנה על פי שרטוטים מקוריים של לאונרדו דה וינצ'י.

שותף אסטרטגי למוזיאון הוא מוסד בצלאל – האקדמיה לאומנות ועיצוב בירושלים. במסגרת שיתוף פעולה בין המוזיאון לבצלאל התקיים במשך כמה שנים כנס שנתי בשיתוף המחלקה להיסטוריה ופילוסופיה  בבצלאל אשר עסק בכל שנה בממשקים שבין אומנות, עיצוב, מדע וטכנולוגיה. עם הנושאים שבהם עסקו הכנסים נמנים לדוגמה: ממשק אדם-מכונה, חי, צומח, סינטטי. בחלק מתערוכות המוזיאון אנו מזמינים סטודנטים מבצלאל להתייחס לנושא מדעי-טכנולוגי ולהגיב אליו מבחינה אומנותית-עיצובית. כך לדוגמה אירחנו את הסטודנטים מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בסטודיו יוצר ופעיל שתוצריו הוצגו בתערוכת אור שקוף במקביל לתערוכה "חדשנות בע"ם". מדי שנה סטודנטים בקורס המודל מציגים את עבודותיהם המתייחסות לנושא המוביל שבו עוסק המוזיאון באותה שנה. בשנים האחרונות התחלנו לשלב האקתונים של סטודנטים מבצלאל אשר מתקיימים במוזיאון, ונסבים על נושא עיצובי-תכנוני הנוגע לתערוכות ולפסטיבלים במוזיאון. לדוגמה, האקתון במסגרת פסטיבל האביב "רק קרטון" ששילב תכנון ועיצוב מבנים בזמן אסון, עשויים קרטון בלבד. 

צמד המילים ׳תיאטרון מדע׳ נשמע אולי משונה ולקוח מעולמות תוכן שונים, אבל אנו משוכנעים שאפשר למצוא דרכים יצירתיות לתקשורת המדע ולהעברת תכנים מדעיים-טכנולוגיים באמצעות דרמה והומור, מתוך צורך לתרום לחוויית הלומד והמבקר במוזיאון במגוון ערוצים. הצגות תיאטרון מדע מוצגות במוזיאון ומחוץ לכתליו כאחד. כל אחת מההצגות מהווה אירוע תרבותי בפני עצמו, או מוצגת כחלק מפעילות רחבה יותר. המותג הידוע "ד"ר מולקולה" נולד במוזיאון המדע על ידי השחקן והבמאי אורי וייל, אשר עימו פיתחנו הצגות תיאטרון לכל המשפחה, בתחומי מדע שונים, שהועלו במוזיאון וברחבי העולם.

תיאטרון-דיון ש"ייבאנו" מבריטניה, הוא מודל המעורר את הצופים להיות אקטיביים, לנקוט עמדה, לשאול שאלות ולהיות מעורבים בבחירות שלהם ושל חבריהם הצופים בקביעת תוכן ההצגה. בין המופעים הבולטים שזכו להצלחה רבה היו המופע: "נגד הזרם" שדן במתח שבין הפקת חשמל לשמירה על הסביבה, וההצגה "כמה מדעניות צריך כדי להכין כוס קפה?" שפנתה לבני נוער ולמבוגרים, ועסקה בייצוג הנשי המוגבל בתחומי מדע ובהטיות הסמויות בתפיסות הציבוריות. עבור הגיל הרך הפיק המוזיאון כמה הצגות מקור בשיתוף אומניות ושחקניות מבית הספר לתיאטרון חזותי, שזכו להצלחה רבה, ובהן: "קרטונלה" ו"פלסטיקטיבה".