חדשנות נובעת לא מחשיבה ועבודה אישית בלבד אלא משיתופי פעולה עם אחרים. שיתוף בידע הוא בסיס ליצירת ידע חדש. תכונות של סקרנות, פתיחות והסתגלות מפְרות קרקע עשירה שבה יכולה לצמוח חדשנות.
הלך הרוח של חדשנות טבוע בעבודת המוזיאון כערך מנחה וכדפוס מחשבה מוביל. בבחירת נושאים לתערוכות לדוגמה, אנו שואפים להציג חדשנות מדעית טכנולוגית פורצת דרך. תערוכת חדשנות בע"מ הציגה את ההמצאות הישראליות המובילות שפותחו בישראל במהלך השנים, ולצידן חשפה את התהליכים השונים שמובילים לחשיבה חדשנית.
תערוכת עקבות של אור התבססה על טכנולוגיה חדשנית שפותחה על ידי צוות המוזיאון של רישום תנועה באמצעות קרני אור, טכנולוגיה הרשומה בכמה פטנטים. התערוכה הזמינה את המבקרים להפעיל מטוטלות ללא חיכוך ולרשום את תנועתן, לצייר את התנועה בתוך נוזלים ולרסס כתובות בעזרת קרני אור – כשהרישומים כולם נעלמים לאחר כמה שניות.
חשיבה חדשנית ופורצת דרך הוצגה בתערוכת קאפצ'ה (CAPTCHA), שנאצרה במלאת 100 שנים להולדתו של אלן טיורינג, מי שנחשב לאבי המחשב ומניח היסודות למדעי המחשב. במהות התערוכה עמדה השאלה מה בין יכולות המחשב לאלו של מוח האדם, לאור הסוגיות העולות מתחום הבינה המלאכותית. התערוכה הוקמה בשיתוף פעולה עם חברות היי-טק מובילות, ובהשראתה פותחו תוכניות חינוכיות העונות על צורכי מערכת החינוך.
חדשנות היא המאפיין המרכזי של רוב היצירות פורצות הדרך. בתערוכה השאלות של לאונרדו, לציון 500 שנה למותו של לאונרדו דה וינצ'י, בחן המוזיאון את עבודתו של מי שהיה אומן, מהנדס ומדען והציג צורת חשיבה חדשנית ויצירתיוּת רב-תחומית. התערוכה האינטראקטיבית מציגה את צורת מחשבתו של לאונרדו מאז ילדותו ועד בגרותו, כמי שסקרנותו הובילה אותו לשאול אינספור שאלות, להקיש בין תחומי ידע שונים ולתעד את מחשבותיו ומסקנותיו.
דה וינצ'י לא בנה כמעט אף אחת מהמכונות ששרטט, אך לעומתו דידי ורדי, ותיק המֵּיְיקֶרים בישראל, בנה במו ידיו את כל אחת ואחת מעשרות המכונות שאותן תכנן. מכונות וחיוכים הייתה תערוכת רטרוספקטיבה לפועלו של ורדי, אשר הציגה את המנגנונים המכניים שמאחורי המכונות המשעשעות, שמעוררות סקרנות ועניין בעקרונות פיזיקליים ותבונת כפיים, ומפתחות את הבנתם. בשנת 2020, במהלך ימי הסגר, בנוּ דידי ורדי ואשתו דרורה מכונה מופלאה שמפעילה את עשרות כלי העבודה הישנים שנמצאו בבית המלאכה בביתם. המוצג שבנו – גלגול שני – מוצג כעת בכניסה לאזור "יסודות המכונה" בתערוכת "השאלות של לאונרדו".
תרבות Make העולמית מעודדת התנסות ו'חשיבה עם הידיים', מטפחת יצירתיות ומשלבת בין אומנות, מדע, טכנולוגיה, כושר המצאה ושיתופיות. בשנת 2013 היה זה המוזיאון שיזם לראשונה בישראל את Jerusalem Mini Maker Faire אשר מתקיים מאז מדי שנה, ומושך אליו עשרות מייקרים מהארץ ומחו"ל. במהלך היריד השנתי, המייקרים מציגים את עבודותיהם הייחודיות בפני אלפי המבקרים, משתתפים בסדנאות התנסות ובנייה וחולקים ידע ותחומי עניין בהרצאות מרתקות. עקרונותיה של תנועת Make באים לידי ביטוי במוזיאון בתערוכות ובפעילות החינוכית לתלמידים ולקהל המבקרים. מערכת החינוך בעולם וגם בישראל הפנימה כי Education Make מעודד למידה עצמאית, חווייתית, התומכת בלמידת חֵקֶר ובפתרון בעיות באופן יצירתי. הגישות הפדגוגיות שתרבות Make מאפשרת תומכות באסטרטגיה של 'ללמוד איך ללמוד', ומעודדות גמישות מחשבתית, פתיחות רעיונית ופיתוח מיומנויות למידה ועבודה הנדרשות מהלומד העכשווי.
מרחב מעבדת מייק שנבנה בסיוע 'קרן ברכה', ונפתח לאחרונה, משמש נדבך מרכזי בפעילות המוזיאון. המרחב כולל סביבות עבודה נגישות, עמדות התנסות, ציוד מכני ודיגיטלי מתקדם והדרכה מקצועית על ידי צוות המוזיאון. מרחב מייק מהווה סביבת למידה שתומכת בכל תלמיד/ה ומעודדת אותו/ה לטפח את התשוקה שלו/ה ללימוד עצמי וחקר, ליצור חיבורים בין חוויות והזדמנויות למידה שונות, לפתח מיומנויות של עבודת צוות, להיכשל ולנסות שוב וללמוד מטעויות כמו גם מהצלחות. המרחב פעיל במשך כל שעות היום. בבקרים הוא משׁרת את מערכת החינוך על כל מגזריה, ובשעות אחר הצוהריים, סופי שבוע וחופשות מוצעות פעילויות ברוח Make גם לקהל המבקרים – משפחות, בני נוער ומייקרים חובבים.
Make it Open הוא פרויקט חדש שיזם המוזיאון וזכה למענק של האיחוד האירופי במהלך שנת 2020. הפרויקט מקדם לימודי מדע וטכנולוגיה מתוך תפיסה המפגישה פדגוגיות חינוכיות פתוחות לקהילה עם הגישה הפילוסופית היצירתית של תנועת MAKE, בשילוב עם מחקר אזרחי, ליצירת מסגרת לימודית חווייתית ונגישה לקהילה. הפרויקט שם דגש על פיתוח מיומנויות דיגיטליות, יזמות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ויכולת למידה של התלמידים, המורים והקהילה. לפרויקט זה שותפים איתנו מרכזי מייק מובילים מאירופה (FixEd מלונדון ו-Waag מאמסטרדם) ומעבדת המחקר של מוזיאון המדע קופרניקוס בוורשה, פולין. הפרויקט מתקיים בליווי אקדמי של חוקרים מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בסיוע של EUN, הארגון המאגד של משרדי החינוך של אירופה ומוביל הכשרות מורים באירופה, וארגון Ecsite, המאגד את כל מוזיאוני המדע באירופה ומפעיל שישה מוזיאוני מדע נוספים באירופה להתנסוּת בפדגוגיה ובכלים החדשים שיפותחו בפרויקט זה.
פרויקט Make it Open מבטא ומיישם את הערכים שהמוזיאון פועל לאורם: הוא חוצה גבולות – פועל ב-12 מדינות, הוא מפותח בשיתוף פעולה בין אנשי החינוך הפורמלי והחינוך הא-פורמלי בתהליכים של עיצוב משותף של 16 תרחישי למידה וקורס מורים מקוון שיוצעו ב-12 שפות, בקוד פתוח, ויתבססו על עקרונות וגישות של הוגנוּת. תרחישי הלמידה יתמקדו בעקרונות מדע חוצים בלמידה בין-תחומית, הם ישלבו את הפילוסופיה של תנועת MAKE בבית הספר ויעסקו ביעדים לפיתוח בר-קיימא שגובשו על ידי האסיפה הכללית של האו"ם לשמירה על הסביבה. פרויקט זה מבקש להפוך את בתי הספר למרכזי למידה שיציעו למידה לאורך החיים לכל חברי הקהילה, במטרה לתמוך בתלמידים, מורים והורים לפעול יחד כדי לייצר סינרגיה בין מדע וטכנולוגיה, יצירתיות, חדשנות ויזמות.