כמוזיאון מדע אנו רואים לנגד עינינו כאחד מהתפקידים החשובים את אחריותנו להכין את הדור החדש להיות אזרחי עולם אחראיים, המסוגלים לפתור את האתגרים שיעמדו לפתחנו בעתיד הקרוב. אתגרים אלו מחייבים פתרונות גלובליים מעבר לכל הגבולות הגיאו-פוליטיים.
מוזיאוני מדע מציעים את המומחיות שלהם בגישה פתוחה כחלק מההבנה כי שיתוף בידע מביא לצמיחה של רעיונות חדשים, חיסכון במשאבים ומיקוד של פתרונות מעשיים לאתגרים שונים. בשנים האחרונות המוזיאון הוביל ומוביל כמה פרויקטים מערכתיים חוצי גבולות, אשר כולם נותנים מענה, משתפים בידע ומביאים לשינויים מערכתיים אסטרטגיים.
מחקרים מראים כי לחינוך תפקיד מרכזי בצמצום פערים מגדריים ומתן שוויון בהזדמנויות לשני המינים בעולם התעסוקה והכלכלה. לפיכך, המוזיאון הציב על סדר יומו לעודד בנות לבחור בלימודי מדעים וטכנולוגיה בבית הספר ובאקדמיה, לקראת פיתוח קריירה בתחומים אלו. בעשור האחרון המוזיאון היה שותף לכמה תוכניות בארץ ובעולם בהן הפרויקט האירופי Towards Women in Science and Technology (TWIST) ופרויקט ההמשך שלו HYPATIA. במסגרת פרויקטים אלו, שכל תוצריהם נגישים לכול בגישה פתוחה, פותחו מערכי שיעור ודרכי הנחיה למורים שאומצו על ידי משרד החינוך; נכתבו דפי הנחיה ופעילויות לחוקרים ומהנדסים שפעילים בהתנדבות במערכת החינוך; התקיימו פעילויות לבני נוער ולהורים, ואירועים וכנסים לאנשי מקצוע. לאור הניסיון שנצבר, המוזיאון מהווה כעת גוף מומחה כמוקד תמיכה ארצי שמוביל ומייעץ להטמעה מקומית-מערכתית של תוכניות ופעילויות שונות בנושא זה, גם כאלה אשר פותחו על ידי השותפים האירופים האחרים.
חוקרים מצאו שהשנים האחרונות בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים הן זמן מכריע עבור הילדים לפתח עניין מתמשך במדעים ובהנדסה. מחסור עולמי בכוח אדם מיומן בתחומי הנדסה שונים הביא את המוזיאון ליזום, להוביל ולנהל פרויקט רחב היקף של האיחוד האירופי, פרויקט ENGINEER. מטרת הפרויקט היא לעודד עניין בהנדסה כבר מגיל צעיר כחלק מלימודי המדעים. על ידי חשיפת ילדים בגילֵי בית הספר היסודי והחטיבה לתחומי הנדסה שונים, הם יכולים לבנות תמונת עתיד אישית של עיסוק בעשייה הנדסית. הפרויקט מתבסס על פרויקט אמריקאי מוביל, Engineering is Elementary, שפותח על ידי מוזיאון המדע בבוסטון, אשר שיתף בידע הרב שצבר. במסגרת פרויקט ENGINEER פותחו עשר יחידות לימוד בתחומי הנדסה שונים, ושולבו בתוכנית הלימודים למדע וטכנולוגיה בישראל כמו גם במדינות רבות נוספות. כל התוצרים נמצאים בגישה פתוחה באינטרנט בעשר שפות. יחידות הלימוד בפרויקט זה נבחרו כמה פעמים כ"יחידות הלימוד הטובות ביותר" על ידי המורים באירופה, כחלק מתחרויות של EUN (European Schoolnet) – רשת משרדי החינוך באירופה.
זה כעשור, כחלק מיוזמה שפותחה במסגרת הפרויקט האירופי 2Ways, המוזיאון מנהל את הפרלמנט המדעי לנוער ירושלמי, אשר מביא יחד בני נוער, חוקרים ואנשי ציבור לדון בסוגיות אתיות מורכבות הנובעות ממחקרים בתחומי מדע, טכנולוגיה וחברה. בסוף שנת 2020 עסק הפרלמנט בסוגיה המעסיקה את האנושות כולה – החיים בתקופה שאחרי הקורונה. בני נוער מירושלים נפגשו (בזום כמובן) לדיון בנושאים הנוגעים לחברה הישראלית ביום שלאחר המגפה. הם נפגשו עם מומחים מהאקדמיה, מעמותות ומרשויות שונות, נחשפו למורכבות של סוגיות רלוונטיות, קיימו דיונים בהנחיה של מנחות ומנחים וגיבשו המלצות למדיניות בנושאי חינוך, תכנון עירוני, אמון הציבור, שְׁלוֹמוּת ופרטיות. כל תכניו של הפרלמנט נגישים באתר ייחודי בגישה פתוחה לאנשי חינוך בארץ.
בשלוש השנים האחרונות המוזיאון הרחיב את מתודולוגיית הגישה הפתוחה שמלווה את עבודתו, והחל להוציא לאור את הגרסה בעברית של כתב העת החינמי פרונטירז מדע לצעירים – Frontiers for Young Minds. זהו כתב עת מדעי מקוון לצעירים (בגילֵי 15-10), במסגרתו מדענים בעלי שם עולמי כותבים מאמרים בנושאים מדעיים שונים, וילדים מבקרים את המאמרים ומאשרים אותם לפרסום. באמצעות קריאה של המאמרים, המציגים מחקרים חדשניים מחזית המדע, הקוראים הצעירים נחשפים לעולם חדש ומרתק, ולומדים בעצמם על תחומים שונים ומגוונים. המודל הישראלי הייחודי של כתב העת שאותו מוביל המוזיאון, פורץ את גבולות המרשתת ומאפשר גם מפגשים בלתי אמצעיים של ילדים ובני נוער עם מדענים מובילים מהארץ ומהעולם, ומכאן מרחיב את הנגישות של המדע לדור הצעיר. לאור מגפת הקורונה, בשנת 2020 יצרנו ממשקים חדשים מקוונים בנושאים שבהם עוסקים המאמרים בכתב העת – הפקנו 12 פרקים של הסכּתים לילדים על מאמרים מובילים, הפצנו אותם לפלטפורמות שונות, והם זכו להאזנה של יותר מ-150,000 מאזינים. כמו כן יזמנו סדרה של מפגשים מקוונים להורים ולילדים עם המדענים כותבי המאמרים, בשעות הערב המוקדמות, פתוחים חינם לכול.
במהלך שנת 2020, לאור מגפת הקורונה, המוזיאון פיתח מגוון פורמטים חדשים של פעילויות מקוונות פתוחות ונגישות לציבור הרחב, גייס צוות דיגיטלי, הקים אולפנים לשידור ופיתח יכולות חדשות שימשיכו לשרת את פעילויות המוזיאון בעשור הקרוב, בצורה פתוחה וזמינה לציבור.